11/5/2013 יום שבת
היום כביסה !, אין ברירה נשארנו עם סט בגדים נקיים אחד ומכיוון שעד היום לא מצאנו זמן לעשות כביסה (בכפר הנופש יש מכבסה, אך זמני פתיחת המכבסה לא תאמו את הזמנים בהם אנחנו שהינו בכפר כדי למסור/לקבל את הכביסה), והשאלה הגדולה היכן יש מכבסה ציבורית כמו אלו שניתן למצוא בכל חניון, פינת רחוב בארה"ב...?!
חיפשנו באינטרנט ומצאנו באיזור שתי מכבסות, כתוב היה שהם פתוחות מ - 07:30 בבוקר, אז קמנו מוקדם ועוד טרם שתינו את הקפה של הבוקר יצאנו לעבר המכבסה הקרובה...מגיעים, וכמובן היא סגורה, מה שכחנו ? , היום שבת וכל העסקים סגורים...מה עושים ? במצב הגרוע היינו קונים בגדים אבל יש פיתרון...נזכרתי שבכל מרינה שמכבדת את עצמה יש מכונות כביסה לטובת השייטים המגיעים מחו"ל והרי אנחנו נוסעים לעבר עיירת החוף Medemblik , שם יש מרינה גדולה, ננסה שם את מזלנו !
יצאנו לכיוון המרינה ובשעה 08:30 כבר היינו בכניסה למרינה, מזג האויר לא האיר לנו פנים השמיים התקדרו וגשם החל לרדת, רצתי מהר למשרדי המרינה ושאלתי אותם לגבי אפשרות לעשות כביסה אצלהם וכמובן הזכרתי שייש ברשותי תעודת "סקיפר"...מיד קיבלתי מפתח לחדר כביסה השארתי 14 יורו עבור 2 כביסות, הבאנו את המזוודה עם הבגדים המלוכלכים...הפעלנו את המכונות באמצעות האסימונים שקיבלנו...והלכנו לשתות שוקו חם וקפה של בוקר בקפטריה של המרינה בהמתנה לפתיחת מוזיאון מכונות הקיטור / סיום הכביסה.
מוזיאון מכונות הקיטור של "מדמבליק" נמצא במרחק של חצי ק"מ מהמרינה ונפתח בשעה 10:00, ישבנו שתינו את השוקו והקפה ואני נגש מדי פעם לראות מה שלום הכביסה...מכונות הכביסה סיימו את עבודתן בערך ב- 09:50 ונדרש עוד להעבירן למייבשים שזמן פעולתם בערך כ- שעה, העברתי את הכביסה למייבשים, נעלנו את החדר ויצאנו לנו לעבר המוזיאון...הגענו למוזיאון והיינו הראשונים להגיע, אנשים מבוגרים (בני 70-80) קיבלו את פנינו בכניסה, בדיוק כמו במוזיאון "ספינות בבקבוקים" גם כאן הם מתנדבים, במוזיאון מקבלים את כרטיס המוזיאונים ולכן לא היה צורך לשלם בכניסה, אבל היינו צריכים לשלם על ה"דלק" (קוביית ספירט מוצקה, שבהמשך תשמש להפעלת מכונות, 1 אירו לכל קוביה), כל ילד קיבל שקית ובה כתב חידה, עט, וסוכריה !
נכנסנו לאולם התצוגה, בדיוק ברגע שנכנסנו החלו להפעיל את המנועים (ראה ערך : מנוע קיטור steam engine) , התבוננו ואז נגש אלינו אדם חביב ושאל אם אנחנו צריכים עזרה בפתרון של כתב החידה...כמובן שהיינו צריכים היות והוא היה כתוב בגרמנית ונדרש תרגום "בגוף הסרט"... הסתובבנו בין המנועים השונים לומדים על מבנה מנוע הקיטור, האמצעים שהונעו באמצעותו ולקראת הסוף הפעלנו באמצעות אותה טבליית הספירט שקנינו בכניסה, מנועי קיטור זעירים שהניעו דגמים של קרוסלה, נדנדות, מכבש חציר וכו'.
פתאום נזכרתי שהשארנו כביסה במייבש במרינה...יצאתי לבדי לעבר המרינה, מצאתי שהמייבשים סיימו את עבודתם, קיפלתי את הכביסה ושבתי למוזיאון...הילדים ורונית היו שקועים עדיין בתפעול המודלים השונים ובכלל לא ניראה שהם רוצים לסיים...בקיצור אחד המוזיאונים היותר מומלצים שסיירנו בהם בהולנד !
השעה כבר 14:00 וטרם אכלנו ארוחת צהרים...בצער רב נפרדנו מהמוזיאון ויצאנו לעבר דרום הולנד בדרך ל...
מוזיאון "בית השקילה" (מוזיאון המכשפות) בעיירה Oudewater הממוקמת 15 ק"מ דרומית לעיר "אונטרכט".
כדי לא להאריך מצאתי באינטרנט אתר בעברית המסביר את סיפור הרדיפה אחרי ה"מכשפות" ע"י הכנסיה במאות ה- 16-17.
נכנסנו ל"בית השקילה", המוזיאון אינו מכבד כרטיס מוזיאונים ! שילמנו 5 אירו לילד ו-8 אירו למבוגר, הילדים קיבלו דף שאלות בנושא חיי המכשפות וערכת חיפוש ל"תשובות" שהוסתרו בקומה ה- 2 של המוזיאון, השאלות היו רשומות באנגלית וכמובן שהם נזקקו לעזרתנו..., כאשר סיימנו לענות על כל השאלות, התשובות נבדקו ע"י ה"מכשפה", יכולנו לגשת למשקל ולהשקל...כדי לבדוק האם אנחנו משפ' "מכושפת" ?!.
סיימנו את הסיור במוזיאון...השעה הייתה קצת אחרי 17:00 ואנחנו טרם אכלנו ארוחת צהרים (כל היום נשנשנו), התיישבנו במסעדה שהציע אוכל איטלקי, הזמנו בולונז, רביולי, וכמובן... פיצה, אכלנו שבענו, היות והיינו היחידים שאכלו במסעדה באותה שעה, הבעלים/מלצר סיפר לנו את סיפור חייו...יליד מצרים (קהיר) לו ולרעיתו יש תואר בהנדסת חשמל ולפני 25 שנה שהבינו שהחיים במצרים זה לא משהו, הם "ירדו" להולנד...היות והיתה להם בתחילה בעיית שפה הם פתחו מסעדה ובישלו אוכל מצרי "עסלי", בינתיים אשתו עשתה הסבה למהנדסת אלק' וכיום עובדת ב"סימנס" העולמית, והוא...נשאר בעסקי המסעדנות, דיברנו קצת פולטיקה על המצב היום במצרים (ההפיכה במצרים, נפילתו של מובראק ועליית האחים המוסלמים [שבזמן כתיבת ה"פוסט" כבר הודחו מהשילטון ע"י הצבא]), על המצב ב"פלסטין" וכו'..., לא על הכל היתה הסכמת דעים, אבל נפרדנו יפה לשלום וגם המחיר היה סביר (לאחר הנחה של 20%).
יצאנו לנו לעבר המלון שהזמנו לערב בעיר Gorinchem ...מלון דרכים של חב' Campanile, רונית מכנה את המלונות הללו "קוקפיט" היות והחדרים קטנים וצפופים !
הגענו למלון לא לפני שעברנו באחד האטרקציות היומיומיות של הולנד: מעבורת המגשרת בין שתי גדות נהר, המאפשרת המשך נסיעה על אותו כביש מצידו השני של הנהר...המתנו 3 דקות, המעבורת הגיע, עלינו עליה, כרטיסן ניגש אלינו ודרש מחיר עפ"י גודל הרכב ומספר הנוסעים, שילמנו ותוך פחות מ- 2 דקות היינו בצידו השני של הנהר...בדרך לבית המלון.
הגענו, התמקמנו ותוך כדי שתיית הקפה, ראיתי שלט גדול המעיד שבמבנה לידינו יש מגרש למרוצי מכוניות "קרטינג"
מה עושה אדם "עצלן": נכנס לאינטרנט ומוציא מידע...
הכל היה רשום: שעות פתיחה, מחירון וכל מה שצריך לדעת על המגרש עצמו, קראתי לרונית ושאלתי אותה מה היא אומרת על הפתעה לשחר ...חלק ממתנת הבת-מצוה: נהיגה במכונית מירוץ ?!
התרחצנו, שתינו קפה ויצאנו לעבר מגרש המרוצים, מבנה סגור בין שלוש קומות, עולים לקומה ה- 2 נכנסים ללובי הקבלה, מתברר שיאיר וצפריר לא יכולים להשתתף במירוץ עקב בעיית גובה ("כרגיל"), ולצערנו יצתרכו להסתפק במשחקי שולחן, אנחנו (שחר, אופיר ואני) נרשמים ויורדים לקבל תדריך, התדריך כולו נעשה באנגלית ולכן אני נאלץ מדי פעם לעצור את המתדרך ולתרגם לבנות את המושגים הטכניים.
מסיימים את התדריך, והולכים לחדר ההלבשה, כל אחד מקבל קסדה, אטמים, סרבל וזוג כפפות (כפפות - לא חובה).
נגשים לרכבים...כל אחד מקבל מכונית ("קרטינג"), מתאימים את הדוושות ואת ההגה לנהג ואז מתחילה הספירה לאחור...רמזור "ירוק" ויוצאים לדרך, בהתחלה שחר מתקשה לתפעל את המכונית אבל עד מהרה תופסת את העקרון ומתחילה לנהוג ממש כמו נהגת מירוצים ותיקה, אומנם בקצב של סיבוב אחד ב- 3 דקות, וזה טוב לפעם הראשונה, אופיר כבר נהגת מנוסה ופשוט "טסה" לה בסיבובים, ואני סוגר מאחור מוודא שהכל מתנהל כשורה, אגב המקצוענים עושים סיבוב בפחות מ- 37 שניות !!!
זהו סיימנו את היום במנה גדולה של גלידה ב"מקדונלדס" הקרוב לבית המלון.
לילה טוב (באמת כבר חצות !)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה