9/5/2013 יום חמישי.
היום אנחנו מטיילים בעיר אמסטרדם, העיר הגדולה ביותר בהולנד, את הבוקר אנחנו מעבירים בפארק המים שבכפר הנופש, תשאלו למה לא יוצאים בבוקר כי...גולת הכותרת של היום זה הסיור במוזיאון "אנה פראנק" שעפ"י המלצת חברים הזמנו מבעוד מועד כרטיסים דרך האינטרנט (וזה היה טיפ מצויין, נרחיב בהמשך !) ושעת הסיור נקבעה ל 20:00.
אכלנו ארוחת צהרים ויצאנו לעבר העיר כאשר המלצת מדריך הטיולים ובאינטרנט הינם לחנות בחניון האיצטדיון האולימפי הנמצא בפרברים ומשם לנסוע ב"טרם" (חשמלית) ללב העיר (עלות החניה בחניון כוללת כרטיס הלוך/חזור ב"טרם").
עשינו עפ"י המלצת המדריך והאינטרנט ו...מצאנו את עצמנו עומדים ב"פקק" בכניסה לחניון שלא ניתן לצאת ממנו ימינה/שמאלה, הסתבר שכניראה יש אירוע מיוחד בעיר ואין חניה פנויה, צריך להמתין שיצא רכב מהחניון ואז רכב אחר יכול להכנס...כך עמדנו שעה וחצי עד שהתאפשר לנו לחנות בחניון, עוד חצי שעה נסיעה ב"טרם" והשעה כבר היתה 17:00, אז מה עושים...
ירדנו במרכז העיר, הלכנו לראות את שוק הפרחים הצף...איזה צף ואיזה שוק, כניראה פעם השוק היה על סירות, היום השוק נמצא על המדרכה, פרחים בקושי יש וכולו מלא סובנירים לתייר המזדמן במחירים מופקעים +,
עברנו חיש את ה"שוק הצף", ושמנו פעמנו לעבר מוזיאון ל"פלוריסנטים", "Electric Ladyland - the First Museum of Fluorescent Art" מוזיאון שבו ניתן לללמוד ולהכיר את התכונות של החומרים הפלוריסנטים (מינרלים מהטבע שזוהרים בכל מיני צבעים כאשר מאירים עליהם באור אולטרה-סגול ומשתמשים בתכונותיהם המיוחדות לסימון/אבטחה של שלטים/מוצרים שונים/כרטיסי אשראי ושטרות כסף ועוד שימושים שונים ומשונים), המסלול אל המוזיאון מהשוק הצף דורש הליכה לא קצרה אבל תוך חצי שעה הגענו אל המזיאון (לאחר שהסתבר שהוא עבר מקום לרחוב צדדי הקרוב למקומו הישן המופיע באינטרנט).
כמו בארי-פוטר, גם כאן הכניסה ל"חנות כלי העבודה של הקוסמים" היתה לא קלה המוזיאון פשוט צפוף, בכניסה ביקשו שנחלוץ נעליים, קיבלנו כפפות (כדי שלא נבוא במגע עם החומר הפלוריסנטי ונהרוס את המוצגים), הסבר קצר ואנחנו יורדים אל מתחת לאדמה למרתף חשוך שם מקבלים את ההסבר וצופים בתופעות של החומרים הפלוריסנטים... אני לא הרחיב בנושא... על זה תוכלו לקרוא באתר של המוזיאון, רק נגיד שהילדים מאד נהנו ורצו להשאר עוד ועוד ...
רק שתכננו לפני הכניסה למוזיאון "אנה פרנק" לאכול ארוחת ערב ב"בית הפאנקייק" המפורסם ביותר בכל אמסטרדם ונמצא לא רחוק מבית "אנה פרנק".
השעה היתה 19:00, כמה זמן לוקח להכין "פאנקייק" וכמה זמן לוקח לאכול ?!, לא תאמינו השעה היתה 19:55 וה"פנקייקים" טרם הגיעו לשולחן...שאלנו את המלצר עם כבר הכינו אותם, והוא אמר שייש עומס וטרם הכינו אותם...בטלנו את ההזמנה, אמרנו תודה רבה, שילמנו את המחיר המופקע של 10 אירו על שני בקבוקי מים של 500 מ"ל ויצאנו בדהרה לכיוון בית אנה פרנק הנמצא 500 מטר מבית ה"פאנקייק".
אני שועט קדימה מגיע לכניסה ורואה טור של אנשים באורך של כ- 200 מטר עומד ומחכה בכניסה לבית "אנה פרנק", נחרדתי שמא נצטרך גם אנחנו לעמוד בתור, אך מיד קלטתי שלט קטן שבו כתוב שמי שמגיע עם וואצ'ר מודפס מהאינטרנט צריך לצלצל בפעמון...כמובן צילצלתי, הדלת נפתחה ונכנסנו ישר אל המוזיאון (הבית) של "אנה פרנק", סיירנו במוזיאון כאשר אנחנו הולכים בטור ארוך של אנשים חולפים בחדרים השונים ורואים את המוצגים, אני ישר הרגשתי כמו ב"יד ושם"
המשכנו לנוע בטור האין סופי לעבר היציאה, בסדר ותזמון מדוייקים, ממש כמו שהגרמנים ידעו לעשות לפני כ- 70 שנה, הכל מתוזמן !!!
הילדים שאלו שאלות בנושא השואה (שרק כמה ימים קודם לכן התקיים יום הזכרון לשואה ולגבורה), אופיר ושחר התעניינו קצת יותר (הם בדיוק באותו הגיל שאנה פרנק כתבה את היומן) יאיר וצפריר קצת פחות... אבל הסיור עבר ומהר מאד מצאנו את עצמנו מחוץ למבנה, עייפים מהורהרים ומחפשים תשובות...לרעב שפקד אותנו מזה 3 שעות...ולכן שוב הלכנו לעבר בית ה"פנקייק" שאלנו אם אפשר להזמין את אותן מנות שהזמנו קודם, נעננו בחיוב, ותוך פחות מ-5 דקות הן היו מונחות על שולחננו, לא הבנו מה קרה עכשיו...אבל לפי השעה הבנו שכניראה אנחנו האורחים האחרונים לאותו ערב !
סיימנו לאכול בשעה 22:00, טיילנו לנו ברחובות אמסטרדם לעבר תחנת ה"טרם", עלינו ל"טרם" הפעלתי GPS בטלפון הנייד כדי לוודא שאנחנו לא מפספסים את התחנה בה אנו צריכים לרדת, הגענו לתחנה, ירדנו ורצנו לחפש שרותים בתחנת דלק הסמוכה לחניון, לקחנו את הרכב ו"הפלגנו" לעבר כפר הנופש שממממחר בבוקר אנחנו עוזבים לטובת מסלול הנדודים של השבוע השני שלנו בהולנד...לילה טוב !
היום אנחנו מטיילים בעיר אמסטרדם, העיר הגדולה ביותר בהולנד, את הבוקר אנחנו מעבירים בפארק המים שבכפר הנופש, תשאלו למה לא יוצאים בבוקר כי...גולת הכותרת של היום זה הסיור במוזיאון "אנה פראנק" שעפ"י המלצת חברים הזמנו מבעוד מועד כרטיסים דרך האינטרנט (וזה היה טיפ מצויין, נרחיב בהמשך !) ושעת הסיור נקבעה ל 20:00.
אכלנו ארוחת צהרים ויצאנו לעבר העיר כאשר המלצת מדריך הטיולים ובאינטרנט הינם לחנות בחניון האיצטדיון האולימפי הנמצא בפרברים ומשם לנסוע ב"טרם" (חשמלית) ללב העיר (עלות החניה בחניון כוללת כרטיס הלוך/חזור ב"טרם").
עשינו עפ"י המלצת המדריך והאינטרנט ו...מצאנו את עצמנו עומדים ב"פקק" בכניסה לחניון שלא ניתן לצאת ממנו ימינה/שמאלה, הסתבר שכניראה יש אירוע מיוחד בעיר ואין חניה פנויה, צריך להמתין שיצא רכב מהחניון ואז רכב אחר יכול להכנס...כך עמדנו שעה וחצי עד שהתאפשר לנו לחנות בחניון, עוד חצי שעה נסיעה ב"טרם" והשעה כבר היתה 17:00, אז מה עושים...
ירדנו במרכז העיר, הלכנו לראות את שוק הפרחים הצף...איזה צף ואיזה שוק, כניראה פעם השוק היה על סירות, היום השוק נמצא על המדרכה, פרחים בקושי יש וכולו מלא סובנירים לתייר המזדמן במחירים מופקעים +,
עברנו חיש את ה"שוק הצף", ושמנו פעמנו לעבר מוזיאון ל"פלוריסנטים", "Electric Ladyland - the First Museum of Fluorescent Art" מוזיאון שבו ניתן לללמוד ולהכיר את התכונות של החומרים הפלוריסנטים (מינרלים מהטבע שזוהרים בכל מיני צבעים כאשר מאירים עליהם באור אולטרה-סגול ומשתמשים בתכונותיהם המיוחדות לסימון/אבטחה של שלטים/מוצרים שונים/כרטיסי אשראי ושטרות כסף ועוד שימושים שונים ומשונים), המסלול אל המוזיאון מהשוק הצף דורש הליכה לא קצרה אבל תוך חצי שעה הגענו אל המזיאון (לאחר שהסתבר שהוא עבר מקום לרחוב צדדי הקרוב למקומו הישן המופיע באינטרנט).
כמו בארי-פוטר, גם כאן הכניסה ל"חנות כלי העבודה של הקוסמים" היתה לא קלה המוזיאון פשוט צפוף, בכניסה ביקשו שנחלוץ נעליים, קיבלנו כפפות (כדי שלא נבוא במגע עם החומר הפלוריסנטי ונהרוס את המוצגים), הסבר קצר ואנחנו יורדים אל מתחת לאדמה למרתף חשוך שם מקבלים את ההסבר וצופים בתופעות של החומרים הפלוריסנטים... אני לא הרחיב בנושא... על זה תוכלו לקרוא באתר של המוזיאון, רק נגיד שהילדים מאד נהנו ורצו להשאר עוד ועוד ...
רק שתכננו לפני הכניסה למוזיאון "אנה פרנק" לאכול ארוחת ערב ב"בית הפאנקייק" המפורסם ביותר בכל אמסטרדם ונמצא לא רחוק מבית "אנה פרנק".
השעה היתה 19:00, כמה זמן לוקח להכין "פאנקייק" וכמה זמן לוקח לאכול ?!, לא תאמינו השעה היתה 19:55 וה"פנקייקים" טרם הגיעו לשולחן...שאלנו את המלצר עם כבר הכינו אותם, והוא אמר שייש עומס וטרם הכינו אותם...בטלנו את ההזמנה, אמרנו תודה רבה, שילמנו את המחיר המופקע של 10 אירו על שני בקבוקי מים של 500 מ"ל ויצאנו בדהרה לכיוון בית אנה פרנק הנמצא 500 מטר מבית ה"פאנקייק".
אני שועט קדימה מגיע לכניסה ורואה טור של אנשים באורך של כ- 200 מטר עומד ומחכה בכניסה לבית "אנה פרנק", נחרדתי שמא נצטרך גם אנחנו לעמוד בתור, אך מיד קלטתי שלט קטן שבו כתוב שמי שמגיע עם וואצ'ר מודפס מהאינטרנט צריך לצלצל בפעמון...כמובן צילצלתי, הדלת נפתחה ונכנסנו ישר אל המוזיאון (הבית) של "אנה פרנק", סיירנו במוזיאון כאשר אנחנו הולכים בטור ארוך של אנשים חולפים בחדרים השונים ורואים את המוצגים, אני ישר הרגשתי כמו ב"יד ושם"
המשכנו לנוע בטור האין סופי לעבר היציאה, בסדר ותזמון מדוייקים, ממש כמו שהגרמנים ידעו לעשות לפני כ- 70 שנה, הכל מתוזמן !!!
הילדים שאלו שאלות בנושא השואה (שרק כמה ימים קודם לכן התקיים יום הזכרון לשואה ולגבורה), אופיר ושחר התעניינו קצת יותר (הם בדיוק באותו הגיל שאנה פרנק כתבה את היומן) יאיר וצפריר קצת פחות... אבל הסיור עבר ומהר מאד מצאנו את עצמנו מחוץ למבנה, עייפים מהורהרים ומחפשים תשובות...לרעב שפקד אותנו מזה 3 שעות...ולכן שוב הלכנו לעבר בית ה"פנקייק" שאלנו אם אפשר להזמין את אותן מנות שהזמנו קודם, נעננו בחיוב, ותוך פחות מ-5 דקות הן היו מונחות על שולחננו, לא הבנו מה קרה עכשיו...אבל לפי השעה הבנו שכניראה אנחנו האורחים האחרונים לאותו ערב !
סיימנו לאכול בשעה 22:00, טיילנו לנו ברחובות אמסטרדם לעבר תחנת ה"טרם", עלינו ל"טרם" הפעלתי GPS בטלפון הנייד כדי לוודא שאנחנו לא מפספסים את התחנה בה אנו צריכים לרדת, הגענו לתחנה, ירדנו ורצנו לחפש שרותים בתחנת דלק הסמוכה לחניון, לקחנו את הרכב ו"הפלגנו" לעבר כפר הנופש שממממחר בבוקר אנחנו עוזבים לטובת מסלול הנדודים של השבוע השני שלנו בהולנד...לילה טוב !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה