7/5/2013 יום שלישי:
אמש חשבנו מה נעשה למחרת הרי תכננו אולי לנסוע לכפרי הדייגים, לפארק השעשועים...ובבוקר החלטנו נוסעים ל"חיטהורן" (Giethoorn), המכונה גם "ונציה של הולנד" שבדומה לעיר האיטלקית כולו מוקף וומחולק ע"י תעלות מים "הכפר" לשייט תעלות, אנחנו צריכים לשוב עד אחה"צ לאזור כי בערב קבענו מפגש עם משפ' גולן שמתגוררת בהולנד כמעט 7 שנים.
הכפר מרוחק מכפר הנופש כ- 110 ק"מ שאותם גמענו בפחות משעה וחצי, הגענו יחסית מוקדם, החננו את הרכב במרכז הכפר ליד לשכת התיירות ופנינו לחפש מקום בו משכירים סירות לשייט עצמאי בתעלות, הגענו ולמרות השעה המוקדמת התור לסירות כבר היה ארוך...כל אחד מקבל הסבר מלא על תפעול הסירה והוראות בטיחות, אני שהבנתי שכניראה ותעודת ה"סקיפר" שלי תקצר את זמן התדריך, הכנתי מראש, וכאשר המדריכה ביקשה לראות תעודה מזהה...שלפתי את תעודת ה"סקיפר", חסכתי רבע שעה של תדריך מיותר על תפעול הסירה, בנתיים בזמן שעמדתי בתור, רונית והילדים חזרו לרכב והביאו את ארוחת הצהרים בציידנית (שנרכשה בטיול לארה"ב וקצת קנדה).
ביקשנו וקיבלנו סירה ל-6 אנשים, נציין שלסירה מנוע חשמלי והגה כמו במכונית...התיישבנו ויצאנו ל"שייט"...איזה שייט, כאחד שמפליג בימים, שייט התעלות זה משחק ילדים !, ולכן הילדים התיישבו על ההגה, כל אחד בתורו ניהג את הסירה בתעלות תוך כדי צהלות שמחה על זה ש"מנעו" מהתנגשות בסירות של תיירים אחרים שאין להם מושג ולו בשמץ איך מנהגים סירה במים...הפלגנו בתוך התעלות נהנים ממזג האויר הטוב, מסתכלים לתוך החצרות על הבתים עם גגות הקש ועל הפרחים המלבלבים ופורחים מסביב...עד שיצאנו ל"אגם", הסירה הקטנה מתנדנדת על פני המים, למנוע קשה לנהג ברוח ולכן מהר מאד חתכנו חזרה אל התעלות לא לפני שעצרנו לארוחת צהרים על גדות התעלה, שבנו אל הרציף, החזרנו את הסירה והלכנו לטייל בכפר, הגענו למוזיאון המתאר את תולדות התפתחות החיים באזור ולמדנו על מלאכות שונות שבהם עסקו האנשים שחיו סביב תעלות המים.
סיימנו את הסיור ושבנו לרכב...טלפון להלה וארז וקבענו להפגש בשעה 17:00 לערך אצלהם ב-Hilversum , שעה וחצי של נסיעה, עצירה בדרך לקפה לנהג ודלק לרכב ואנחנו כבר ברחוב של משפ' גולן...הלה יצאה לקבל את פנינו, מחכה לנו בחוץ לוודא שאנחנו חונים במקום חניה מותר (כי גם לה כבר יש ניסיון עם קנסות ליד הבית), חיבוקים ונשיקות של "מרוקאים" ותוך פחות מחמש דקות לקח לילדים להפשיר ולמצוא שפה משותפת עם נויה בת הזקונים של הלה וארז, והם בחוץ משחקים במגרש המשחקים הקרוב לבית, אנחנו ההורים נכנסנו אל תוך הבית והעברנו שעתיים בשיחות והתעדכנו מהנעשה בארץ ובנוסף התעדכנו לגבי מקומות בהם כדי לנו לבקר בהמשך הטיול.
בשבע התכנסנו לארוחת ערב (ארז שב מהעבודה מוקדם יותר מהרגיל) ישראלית טיפוסית...פיצה, פסטה וסלט ירקות.
סיימנו להתארח בסביבות השעה תשע בערב ושמנו פעמינו לעבר כפר הנופש, ב"טיפשותי הרבה" לא השוותי בין מה שהראה ה GPS לשילוט בדרך וכך מצאנו את עצמנו מאריכים את הדרך בעוד 20 דקות עקב שינויים שנעשו בחלפים שבהם עברנו...לא נורא הגענו עייפים שבעים ומרוצים מהיום שחלף.
אמש חשבנו מה נעשה למחרת הרי תכננו אולי לנסוע לכפרי הדייגים, לפארק השעשועים...ובבוקר החלטנו נוסעים ל"חיטהורן" (Giethoorn), המכונה גם "ונציה של הולנד" שבדומה לעיר האיטלקית כולו מוקף וומחולק ע"י תעלות מים "הכפר" לשייט תעלות, אנחנו צריכים לשוב עד אחה"צ לאזור כי בערב קבענו מפגש עם משפ' גולן שמתגוררת בהולנד כמעט 7 שנים.
הכפר מרוחק מכפר הנופש כ- 110 ק"מ שאותם גמענו בפחות משעה וחצי, הגענו יחסית מוקדם, החננו את הרכב במרכז הכפר ליד לשכת התיירות ופנינו לחפש מקום בו משכירים סירות לשייט עצמאי בתעלות, הגענו ולמרות השעה המוקדמת התור לסירות כבר היה ארוך...כל אחד מקבל הסבר מלא על תפעול הסירה והוראות בטיחות, אני שהבנתי שכניראה ותעודת ה"סקיפר" שלי תקצר את זמן התדריך, הכנתי מראש, וכאשר המדריכה ביקשה לראות תעודה מזהה...שלפתי את תעודת ה"סקיפר", חסכתי רבע שעה של תדריך מיותר על תפעול הסירה, בנתיים בזמן שעמדתי בתור, רונית והילדים חזרו לרכב והביאו את ארוחת הצהרים בציידנית (שנרכשה בטיול לארה"ב וקצת קנדה).
ביקשנו וקיבלנו סירה ל-6 אנשים, נציין שלסירה מנוע חשמלי והגה כמו במכונית...התיישבנו ויצאנו ל"שייט"...איזה שייט, כאחד שמפליג בימים, שייט התעלות זה משחק ילדים !, ולכן הילדים התיישבו על ההגה, כל אחד בתורו ניהג את הסירה בתעלות תוך כדי צהלות שמחה על זה ש"מנעו" מהתנגשות בסירות של תיירים אחרים שאין להם מושג ולו בשמץ איך מנהגים סירה במים...הפלגנו בתוך התעלות נהנים ממזג האויר הטוב, מסתכלים לתוך החצרות על הבתים עם גגות הקש ועל הפרחים המלבלבים ופורחים מסביב...עד שיצאנו ל"אגם", הסירה הקטנה מתנדנדת על פני המים, למנוע קשה לנהג ברוח ולכן מהר מאד חתכנו חזרה אל התעלות לא לפני שעצרנו לארוחת צהרים על גדות התעלה, שבנו אל הרציף, החזרנו את הסירה והלכנו לטייל בכפר, הגענו למוזיאון המתאר את תולדות התפתחות החיים באזור ולמדנו על מלאכות שונות שבהם עסקו האנשים שחיו סביב תעלות המים.
סיימנו את הסיור ושבנו לרכב...טלפון להלה וארז וקבענו להפגש בשעה 17:00 לערך אצלהם ב-Hilversum , שעה וחצי של נסיעה, עצירה בדרך לקפה לנהג ודלק לרכב ואנחנו כבר ברחוב של משפ' גולן...הלה יצאה לקבל את פנינו, מחכה לנו בחוץ לוודא שאנחנו חונים במקום חניה מותר (כי גם לה כבר יש ניסיון עם קנסות ליד הבית), חיבוקים ונשיקות של "מרוקאים" ותוך פחות מחמש דקות לקח לילדים להפשיר ולמצוא שפה משותפת עם נויה בת הזקונים של הלה וארז, והם בחוץ משחקים במגרש המשחקים הקרוב לבית, אנחנו ההורים נכנסנו אל תוך הבית והעברנו שעתיים בשיחות והתעדכנו מהנעשה בארץ ובנוסף התעדכנו לגבי מקומות בהם כדי לנו לבקר בהמשך הטיול.
בשבע התכנסנו לארוחת ערב (ארז שב מהעבודה מוקדם יותר מהרגיל) ישראלית טיפוסית...פיצה, פסטה וסלט ירקות.
סיימנו להתארח בסביבות השעה תשע בערב ושמנו פעמינו לעבר כפר הנופש, ב"טיפשותי הרבה" לא השוותי בין מה שהראה ה GPS לשילוט בדרך וכך מצאנו את עצמנו מאריכים את הדרך בעוד 20 דקות עקב שינויים שנעשו בחלפים שבהם עברנו...לא נורא הגענו עייפים שבעים ומרוצים מהיום שחלף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה